כחובבת קולנוע מושבעת, זכורים לי לא מעט סרטי קולנוע המספרים את סיפורם של העובדים במדינות שונות, את ניצול העובדים ואת צבירת הכוח לעובדים, מהפכות והפגנות שקרו בלא מעט מדינות בעולם.
כבר שנים שעובדים גם הפשוטים והחלשים מודעים לכך שיכול להיות בידיהם כוח לעובדים אם יתארגנו יחד ויחברו כדי להגן על זכויותיהם בעבודה אל מול המעסיקים שלהם.
גם בארץ, קיימים גופים והתארגנויות כדוגמת הסתדרות העובדים, אשר קיימים בכדי להגן על אותם עובדים שזקוקים לכוח לעובדים אל מול המעסיקים בעלי הכח, הדעה והכסף.
קימים מעסיקים שנרתעים כאשר העובדים שלהם מתארגנים וחוברים יחדיו בכדי לקבל כוח לעובדים. למעשה, אותם המעסיקים טועים כי כוח לעובדים שלהם הוא דבר שלילי, והם חייבים להבין כי כאשר יש כוח לעובדים, הם יכולים להרגיש בסביבת העבודה שלהם בטוחים יותר, נינוחים יותר וכך היחס הינו מתקיים גם על העבודה עצמה, על התוצרת ועל ההספק של אותם עובדים . ולכן פעמים רבות הכוח לעובדים משפיע באופן חיובי וישיר גם על המעסיקים ולא רק על העובדים.
כאשר המעסיקים מתנגדים לצבירת כוח לעובדים כי הם חוששים מהפגנות, שביטות ועיצומים ומהוצאת השליטה מידיהם בכל הנוגע לעבודה, הם עלולים לבחור בצעדים קיצוניים שבעצמם מפרים את כללי העבודה.
כשאר זכויות העובד מופרות וחוקי העבודה לא נענים בצורה נכונה, העובדים יכולים לתבוע כדין את מעסיקיהם.
כאשר יש בידיהם כוח לעובדים, אירגון או ראש ועד, יוכלו ביתר קלות העובדים שזכויותיהם נפגעו לעמוד אל מול הרשויות ולטעון את דינם.
כיום בכל מדינה מתוקנת קיימים גופים וועדים המגינים על זכויות העובד, ומנגינת השיר של ג'ון לנון power to the people מתנגנת בראשי כשאני נזכרת בכל הסרטים התיעודיים והעלילתיים שנעשו בעשורים האחרונים בדיוק על הנושא של כוח לעובדים שממספר על הקמתם של אותם אירגונים שלא היו קיימים קודם לכן.
כל אותם עובדים חלשים שזכויותיהם נרמסו כליל על ידי מעסיקים תעבי בצע, היו פרטים בודדים וחלשים ויחד הפכו לגוף אחד בעל כוח לעובדים שניתן להם מעצם ההתארגנות.
אותם עובדים ואותם גופים, גם במדינות אחרות, תוו לנו למעשה את הדרך כיום.
