שוויון בעבודה

אחת התביעות המסוכנות ביותר למעסיקים היא הרעת תנאים בעבודה. כל העולם של דיני עבודה פועל מתוך מדיניות רחבה ומדיניות ספציפית יותר. המדיניות הרחבה היא שמירה על איזון בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים ובמקביל, באופן הספציפי יותר, לשים לב שלא פוגעים בזכויות העובדים כביכול בחסות החוק. כך למשל במקרה של הרעת תנאים בעבודה. הרבה מעסיקים מנסה ליצור לעצמם רווח אשר במקרים נוספים הוא רווח שולי בלבד באמצעות הרעת תנאים בעבודה. כך למשל תשלום שכר גלובאלי אשר לכאורה מהווה סכום גבוה אבל בפועל העובדים עובדים שעות רבות מעבר לשעות שסוכם לפי חוזה העסקה שלהם וכך השכר שלהם לפי שעה הופך להיות פחות מהמינימום. דוגמא נוספת להרעת תנאים בעבודה היא שינוי תנאי שכר ושעות עבודה בכסות של הטבת תנאים

למשל: במקרה ומעסיק נאלץ לעשות צמצומים בעסקו, הוא מודיע לעובדים שיעבדו פחות שעות אבל במקביל יופחת חלק משכרם. מדובר במהלך מניפולטיבי ונבזי משום שכביכול המעסיק הולך לקראת העובד ומוריד לו שעות עבודה אבל ההפחתה בשעות העבודה והפחתת השכר מהוות הלכה למעשה הרעת תנאים בעבודה. בתי הדין לעבודה מתייחסים בחומרה רבה להרעת תנאים בעבודה שנעשית לעובדים ומעבר לתשלום הפער בשכר שנוצר עקב הרעת התנאים, בדתי הדין פוסקים לרוב פיצוי גבוה לתשלום על מנת ליצור חינוך ברוח: "למען יראו ויראו" לשאר המעסיקים ולהבהיר שעל רדיפת בצע וניצול של החלש יש מחיר כבד לתשלום

רבות נכתב על הרעת תנאים בעבודה ולכן ככל שמעסיק מעוניין לבצע איזה שהוא צד המשנה את תנאי ההעסקה של העובדים שלו, מומלץ מאוד שיתייעץ עם עורך דין על מנת לוודא שהוא עתיד לבצע את המהלך של שינוי תנאי העבודה לעובדים שלו באופן תקין ולא נוקט בטעות במעשה של הרעת תנאים בעבודה. החשיבות של ליווי עורך דין בהליך מוג זה היא קרדינלית ומהותית ויש להיזהר מפזיזות ומהמחשבה של: "מה בסך הכל עשיתי?" משום שהרעת תנאים במקום העבודה היא מהלך פסול אשר אין סולחים עליו. עדיף לוודא שהשינוי של תנאי העסקה תקין מאשר להתחרט בדיעבד בבית הדין עם הליך משפטי

עולם העבודה הוא עולם קשה ומורכב מאוד ולפיכך נוצרו חוקי העבודה אשר מטרתם להסדיר את היחסים המשפטיים בין המעסיקים לעובדים. בגלל שיש חשש חמור מניצול עובדים ופגיעה בזכויות עובדים, חוקי העבודה מאוד מפורטים וברורים כך שמשתדלים ככל הניתן להימנע ממצבים בהם טענת מעסיק כי לא ידע שפעולתו מהווה פגיעה בזכויות עובדים לא תבוא לידי ביטוי באיסור בחוק. לא בכדי יש הגדרה ברורה למה הוא שכר מינימום, מה הן שעות העבודה המותרות ביום עבודה, שלאחריהן יש לשלם שעות נוספות, מתי יש לשלם דמי הבראה ומה ההפרשות המחויבות לפי חוק לקופת פנסיה. בנוסף ניתן לראות כי בבתי דין לעבודה ישנה מדיניות אשר מעדיפה עובדים על פני מעבידים. על אף שהדבר לא מגובה בשום אימרה מפורשת, ניתן לראות כי ההתייחסות והאחריות המוטלות על מעסיקים גבוהה מאוד וזאת מתוך חשש של פגיעה בזכויות עובדים. וכך, למרות שהדבר לא נאמר מפורשות, תהא העדפה של העובד על פני המעסיק משום שהמעסיק הוא זה שנתפס כחזק יותר ובעל השליטה בניהול הסיטואציה

הדרישה להקפדה על חוקי העבודה ולהימנע בכל תוקף מפגיעה בזכויות עובדים היא ברורה ומפורשת ובתי דין לעבודה מגיבים בחומרה רבה כלפי מעסיקים אשר מנצלים את כוחם ופוגעים בזכויות עובדים. לא אחת שומעים על מעסיקים אשר מתוך תאוות בצע ורצון לחסוך משאבים מנצלים את העובדים שלהם ובכך מביאים לפגיעה בזכויות עובדים. מדובר בתופעה איומה אשר יש למגר ולהביא לסופה. מעסיק צריך להבין שלעובדים יש זכויות ופגיעה בזכויות עובדים מהווה התנהלות פסולה ובלתי הוגנת אשר אין לה מקום בחברה מתוקנת. ולפיכך המדיניות של בתי הדין לעבודה אשר מחמירה מאוד עם מעסיקים אשר נוהגים בפגיעה בזכויות עובדים היא מדיניות מבורכת וראויה

חינוך המעסיקים לשמירה על זכויות עובדים הוא מהלך חשוב אשר יוצר חברה כלכלית והוגנת יותר ודואג לשמור על אלו שחלשים יותר אשר לרוב לא יהיה להם האומץ או אפילו הידע הבסיסי הנדרש על מנת להתלונן ולומר שפוגעים בזכויותיהם. הפער בין עובדים למעסיקים הוא עצום ולכן ההקפדה על שמירת זכויותיהם היא חשובה וראויה