בין קורונה לגירעון: כיצד משפיע הנגיף על המוסד לביטוח לאומי?

האם השלכות הקורונה על האוכלוסייה המבוגרת צפויות להחמיר את מצבו של ביטוח לאומי? על פי המסתמן, נראה שהתוצאה היא חיובית

העלייה בהוצאות הביטוח הלאומי היא תהליך שלא החל כמובן עם הקורונה, אבל הושפע ממנה לא מעט. הרפורמה בקצבאות סיעוד שנכנסה לתוקפה לפני כשנתיים, הובילה לצמיחה משמעותית בכמות האנשים שנחשבים לזכאים לקצבה, ולכן היוותה שלב ראשון בדרך. בדומה לתביעות אובדן כושר עבודה כאשר הגיעה הקורונה, התרחש זינוק משמעותי נוסף בקצבאות הסיעוד שמשלם הביטוח לאומי. הסיבה לכך הפעם הייתה מצבם הקשה של חלק ניכר ממקבלי הקצבאות, שהוחמר בשל הבידוד וההתמודדות עם המחלה. 

כך שאם ההנחה ב-2018 הייתה שהשנה החולפת תצליח לייצב את המצב, התוצאות היו כמובן הפוכות לגמרי מהמצופה. האוכלוסייה המבוגרת ניצבת בתקופה האחרונה במבחן מורכב מתמיד, בשל המיעוט ביציאה מהבית וההימנעות ממעקב רפואי קבוע. שילוב הגורמים הזה מוביל לא רק להגדלה בכמות הזכאים אלא גם בעלייה ברמות הסיוע שהם נזקקים להן.

תוצאות הריחוק החברתי

בנוסף, צריך להתייחס גם לעובדה שמדובר באוכלוסייה שמתמודדת עם בדידות גדולה מתמיד. אם בשגרה חלק מאוכלוסיית הקשישים יכול היה להסתמך על המעגל המשפחתי והחברתי הקרוב, בתקופת הקורנה זה כמובן לא המצב. בני משפחה רבים נמצאים בבידוד, ואחרים חוששים ואינם יכולים לסייע לקרובים להם. התוצאה היא שגם מי שיש לו משפחה קרובה לא יכול היה להסתייע בה, בשל הריחוק החברתי, ולכן עזרה סיעודית הפכה לכתובת הבאה.

אלמנט נוסף הוא טיב העזרה הניתנת. מאחר שקשה לפקח על איכות העזרה הניתנת לקשישים, בייחוד בתקופה בה התהליך כולו מתבצע מרחוק, ייתכן גם שברגע החזרה לשגרה יתבצעו שינויים והתאמות שאף הם יהיו כרוכים בעלויות נוספות.

האם יצליחו בביטוח הלאומי להתגבר על העלויות? מאחר שעזרה מצד משרד האוצר לא בהכרח נראית באופק, קיים סיכון לא קטן שהביטוח הלאומי קרוב לגירעון יותר מתמיד. זאת מכיוון שגם כאשר המצב יתייצב וכולנו נחזור לשגרה, הקשישים שנאלצו להצטרף אל מקבלי הקצבה לא יצליחו ככל הנראה לחזור ולהתמודד עם אתגרי היומיום באופן עצמאי.