בשנים האחרונות אנו עדים לסקירות תקשורתיות רבות בכל הקשור למערכות היחסים במקומות עבודה ולנושא יחסי עובד מעביד. על כל עובד לדעת כי שום מקום עבודה, ואף חזק ומוכר ככל שיהיה, או אף אם מדובר בעבודה זמנית, מקום אינו יכול לשלול משום עובד שהוא בשום אופן את זכויותיו. למשל כאשר מדובר בעבודה בשעות נוספות, אולם המעביד מסרב לשלם את האחוזים הנוספים על שעות עבודה בלילה או שעות נוספות, אלא מוכן רק להמשיך ולשלם את שכר המינימום, זוהי הפרה של החוק באופן בוטה והפרה של האמון והכבוד שצריכים לשרור במסגרת יחסי עובד מעביד. תנאי עבודה אלו אינם חוקיים ומיד עם תביעה משפטית בנושא יקבל העובד את המגיע לו אף בתוספת של פיצוי או שכר הצמוד למדד. גם נהגי אוטובוס או נהגי משאיות, שליחים העובדים בחברות של שליחויות וכיוצא באלו, התלוננו לא פעם על מקרים קשים של שעות עבודה מרובות מדי, משמרות לא הגיוניות ואף מסוכנות בכל הקשור לבטיחות הנסיעה, לערנות הנהג ועוד. בתי דין לעבודה עוסקים רבות בנושאים אלו של תביעות הקשורות למסגרת יחסי עובד מעביד, כאשר כל הפרה ברורה של החוק יכולה בוודאות לגרור ענישה מידית ופיצויים כספיים.
מקרה נוסף, ואחד מן המקרים המפורסמים של יחסי עובד מעביד קשורים בחברת התעופה אל על. במקרה זה ביקשו דיילות החברה הקלה בסגנון קוד הלבוש של דיילות אל על שחייב נעילת נעלי עקב גבוהות. דיילות רבות התלוננו על כאבי רגליים ועל חוסר אפשרות לעבוד כך באופן בריא ונוח, אולם למרות היותה של חברת אל על חברה ותיקה ודומיננטית בעולם התעופה, היא סירבה בתוקף לדרישה זו ואילצה לחייב את הדיילות להמשיך ולעבוד בתנאים של סבל. הנושא שהגיע במהירות לכלי התקשורת גרר הד ציבורי נרחב, וחברת אל על הסכימה מיידית להקל על הדיילות ולאפשר להן לעבוד בנעליים עבודה בעלי עקב נמוך ונוח. במקרה זה הנושא לא הגיע לפתחו של בית הדין אולם כל עובד רשאי לדעת כי גם ללא התערבות תקשורתית, כל זכויותיו לגיטימיות ומעוגנות בחוק.
